קבלו את הקייסרית,
את האחת והיחידה - צ׳אקרת הלב
שמה בסנסקריט הוא אנאהאטה,
פירושו הוא : בתוף ההולם תמיד.
מסביר בדיוק מופלא את האנרגיה הקסומה
של הצאקרה הזו.
כשנאמר לב, קיימת נטייה לחשוב כשמדובר
בהכרח בלב בפיזי,
אך מדובר בתדר מאוד מאוד גבוהה,
של הלב האנרגטי, הנצחי שמהדהד את אהבת הנשמה, אהבת הבורא האלוהית.
זהו תדר של ניקיון, טוהר, אחדות, כנות אהבה ושלום.
לצאקרת הלב יש תפקיד מאוד חשוב,
היא בעצם מאזנת בין הצאקרות התחתונות:
זוכרות? בסיס, מין, מקלעת השמש.
לצ׳אקרות העליונות: גרון, עין שלישית וכתר.
מחברת ומאזנת בין התחתונים לעליונים.
ממוקמת במקביל ללב, במרכז בית החזה.
משוייכת לאלמנט האוויר ולכוכבים ונוס, סאטורן והשמש.
סאטורן מסמל התגברות על האגו האישי וחתירה למען אהבה ללא תנאים.
ונוס אלת האהבה, מסמלת שאיפה לאהבה והרמוניה,
התפתחות עצמית, מגע ואהבה.
והשמש מסמלת את חמימות רגשית, כנות ונדיבות.
העיקרון הבסיסי שלה הוא מסירות
האנרגיה שמהדהדת היא הרמוניה.
וההיבט הפנימי של הצ׳אקרה היא אהבה,
ואיך אנו כיצורים חיים מבטאים אהבה כשלא במילים?
נכון מאוד.
וזה החוש שאליו היא מקושרת - מגע, מישוש.
הגוף המרגיש.
מכירות את זה שאתן מחזיקות לאדם קרוב את היד וחוות התרחבות לב ותחושה של בית?
או כשאתן במגע עם מישהו ומשהו במגע לא נעים לכן?
שימו
הידיים, הן השלוחה של הלב.
לכן ממליצה להתבונן בשלומן ומה הן מספרות…
מטפלות במגע במיוחד.
הצבעים שלה הן ירוק וורוד.
כאשר הוורוד מהדהד את התדר והחיבור לאהבה שבי, לעצמי שבי ולאנרגית האהבה שאני.
והירוק מהדהד את התדר הגבוהה של לאנרגיית האהבה במימדים בגבוהים יותר.
החיבור עם הצאקרות הגבוהות הופכת האהבה,
לאהבת האל ולתחושת הכוח השמיימי בכל חלקי ומרכיב בבריאה.
העולם נהיה ורוד, מתוך התובנה הזו ניתן לראות את החלק האלוהי והיופי שבכל אדם ויצור ולהתחבר לטוב ולחיובי שבו.
כמו שאומר הפסוק - ״ואהבת לרעך כמוך״
בזכות צאקרת הלב אנו מסוגלים לאהוב ושואפים לאהוב,
היא מכוונת את יכולותינו לתת, לעניק ולקבל אהבה.
ושואפת להגיע אל יכולת הענקת אהבה ללא תנאים,
אינטרס או אגו.
ולהתפתחות לאהבה האלוהית.
הרטט שלה הוא מאוד מאוד מאוד עדין..
כמה עדין? דמיינו תינוק שהרגע נולד
לכן היא היא יוצאת מאיזון בכל מיני סיטואציות ומצבים כמו במצבי משבר, אובדן, ואבל.
פרידה מאדם אהוב, שיברון לב, משברי אמון,
דחייה וכו….
סימפטומים שיכולים להיות במצבי חוסר באיזון:
ביטויים של תחושת חוסר אהבה עצמית ואהבת הסביבה. פחד וחרדה מנטישה ואובדן האהבה.
צער מדחייה, עצב מאוד מאוד כבד,
״ משהו יושב על הלב״, מועקה, ייגון..
במישור הפיזי-
עצבי החישה, כגון העצבים בקצות האצבעות
המעבירים תחושת מגע. (כמו עיקצוצים, נימולים וכו)
אסתמה, קשיי נשימה וענייני ריאות,
כאבי לב, התקפי לב, דם,
מתח, גישה בלתי חיובית לחיים, לחץ דם גבוהה,
נדודי שינה, עייפות, ענייני עור, מערכת חיסונית,
כאבים ועניינים באזור הידיים, כתפיים ושכמות.
קושי לפתוח את הלב, דיכאון, התקפי חרדה וכו.
כיצד נאזן אותה: