חודש אלול כבר כאן - חודש הרחמים והסליחות.
בואו נדבר על סליחה, תפקידה ועל הקשר שלה לתקיעות, לחוסר מימוש והגשמה.
לא פעם נדמה שכאשר אנו סולחות על עוולה שחווינו, או לאדם שחווינו פגיעה ממנו אנו עושות זאת עבור הרווחה שלו ומשחררת אותו ״מהעונש״ או ״הפיצוי״ שעליו לחוש בעקבות אותה פגיעה.
כאשר אנו מפנות את הזרקור החוצה, לנסיבות ולסביבה החיצונית אנחנו למעשה מונעות מעצמנו הזדמנות להתרחב, לרפא ולהתרפא...
מה שקורה זה שחלק מאתנו עוד נישאר באותה סיטואציה וחווית כאב,
בין אם היא התרחשה לפני עשרה חודשים או 20 שנה..
גם אם איננו זוכרות ברמת המחשבה בבהירות את הסיטואציה, הגוף-נפש שלנו זוכרת את אותה תחושת כאב, צער, בושה, כעס וכל רגש שעלה כתוצאה מכך.
מעבר לרובד המיינד והגוף-נפש… מהבחינה האנרגטית מתקיים עוד איזשהו קשר עם אותו ״פוגע.ת״ ואותה סיטואציה.
שוב, גם אם עברו עשרה חודשים מאז, 20 שנה או אפילו 50.
גם אם איננו בקשר פיזי עם אותו אדם ואפילו אם הוא אינו עוד בין החיים כאן על הכדור.
חיים ללא סליחה, פירושם חיים מלאי תקיעות, עכבות וכובד.
כאשר איננו סולחות נוצר רגש שנתקע, כאילו הזמן באיזשהו מובן קפא בעקבות מעשה, מילה או משפט.
ככל שאנו חוות משהו שלוחץ לנו על הכפתור הזה אנו כואבות אותו יותר.
מה שבהמשך מוביל למצב של צמצום עצמי, חשש והימנעות בעקבות הפחד לחוות שוב את אותו כאב… שגם ככה כבר חי בתוכנו, מכביד על האנרגיה שלנו ועל ההוויה כולה ולמעשה מנהל אותנו בין אם במודע או שלא במודע.
ממש כמו משקולת שבכל צעד שאנו עושות מושכת אותנו למטה, מכבידה ומונעת מאיתנו להתקדם לסיבה שלשמה הגענו לכאן-
שהיא למעשה להתפתח ולהתגלם באור האלוקי שאנחנו.
אם נבחר להפנות את הזרקור פנימה, לתוכנו, נגלה עולם שלם שמחכה להתממש. נגלה צרכים שמבקשים מענה וריפוי.
שמבקשים התפתחות, שיחרור וטרנספורמציה.
סליחה היא לקבל את הכאב, להשלים אם אותו מעשה שחווינו כפגיעה או עלבון. מתוך ההבנה שאינני הוא הכאב, הפגיעה או העלבון, אלא שכרגע זה חי בתוכי.
זה שאני סולחת זה לא שאני מאפשרת או מצדיקה את הנעשה, זה לא אומר שאני מבטלת את הכאב...אלא אני מקבלת את זה שזה קרה והגיע לחיי מסיבה מסוימת שהיא הרבה יותר רחבה מההבנה המנטלית או הרגשית שלי ושיש פה שיעור נשמה שעליי לחוות.
כאשר אני סולחת אני מוציאה מחיי רגשות מעכבים ודחוסים כמו אשמה, בושה, פחד, ביקורת ושיפוטיות.
ומכניסה לחיי יותר חמלה, גמישות, קלילות, התרחבות ורווחה.
ממש כמו להוריד מכתפייך תיק מפוצץ באבנים שחלקן את לא זוכרת איך הן הגיעו לשם בכלל אבל חווה את ההשפעה שלהן בכאן ועכשיו בשלל דרכים.
סליחה מאפשרת לנו החלמה מנטלית, רגשית, נפשית אנרגטית ופיזית.
היכולת לסלוח זו למעשה היכולת לפתוח את הלב, להשתחרר מהעבר,
ממימד הזמן הלינרי, מהקארמה ומורשתה כדי לחיות בשלום פנימי, קבלה, בתחושת מסוגלות, אהבה וערך ולהגשים את רצון הנשמה.
לסלוח לאחר זה חשוב ונהדר, אך למען האמת הדבר אינו יכול להתרחש בלי הסליחה החשובה והיקרה מכל, סליחה בנינו לבין עצמנו.
סליחה על מה? סליחה שלא הקשבנו לרצוננו האמיתי רק כדי למלא את רצון הסביבה. סליחה על כל הפעמים שלא האמנו בעצמנו.
סליחה על כל הפעמים שמנענו מעצמנו לראות את העוצמה שלנו.
סליחה על כל הפעמים שאפשרנו לאחרים לגזול מאיתנו זמן ואנרגיה יקרים.
סליחה על כל הפעמים שהאמנו למילים של אחרים שאמרו לנו מה אנו יכולה או לא יכולות, מה נכון או לא נכון עבורנו.
סליחה על כל הפעמים שלא אהבנו את עצמנו, ללא תלות, תנאי או ערך.
פשוט עצמך היותנו. סליחה על כל הפעמים שהלקאתנו, ביקרנו, או שפטנו את עצמנו.
סליחה על כל הפעמים שצימצמנו את עצמנו.
סליחה על כל הפעמים שהתפשרנו על חיינו וכו..
אני רוצה להזמין אותך להתבוננות קטנה-
חשבי על נושא בחייך שאת חווה בו תקיעות. (פרנסה, זוגיות, תעסוקה, מערכות יחסים) ותעלי על כתב את כל חוויות העבר שצרמו לך באותו נושא…
בלי לחשוב יותר מידי, מאוד אינטואיטיבי מהלב אל הדף.
נשמי עמוק תוך כדאי ותיהיי ערה לתחושות שבגוף.
כשסיימת התבונני על מה שכתבת ותשאלי עצמך: איזה רגש חי בי שמבקש מענה? אל תעני מהראש, תרגישי בגוף - את הרווחה או את הכיווץ.
מקדמי את הנשימה לאותו אזור בגוף שמבקש ביטוי, יהיה אשר יהיה ואפשרי לו להיות. שוב, בלי לחשוב יותר מידי, תחווי זאת.
הרשי לי לומר לך אהובה, התקיעות הזו שאת חווה עכשיו משרתת סבל מסוים,
אותו סבל משרת את הכאב, והכאב הזה משרת את הריפוי.
בואי קחי את כל הסבל והכאב שעברת והתמירי את העופרת לאור.
לא סתם בלוח השנה העברי חודש הסליחות ויום הכיפורים, מגיע לפני חגי תשרי. ניתנת לנו ההזדמנות לנקות, להשליך, להשיל ולהסיר מעלינו את מה שלא משרת יותר, את מה שלא נחוץ כדי לזמן לחיינו את הטוב, המיטיב והמדויק ביותר עברנו.
אור ואהבה,
המשך מסע מרפא ומבורך.
עדן❤