
מכירה את זה שיש פינה מבולגנת בבית שכל פעם את מסתכלת עליה ואומרת לעצמך שבקרוב תסתדרי אותה?
שיש אזור בבית שמרגיש לך שאפשר לטפח אותו קצת יותר ולעשות בו שימוש הולם?
או את הפינה ההיא בבית שמרגיש לך שלא מקבלת את הכבוד הראוי לה ?
שעברו כבר שנתיים מאז שעברת לדירה הזו ואת עדיין לא מרגישה בה לגמרי בבית?
מכירה את ערמת הניירת שנערמת לה במשך שבועות או אפילו חודשים שאת מבטיחה לעצמך שהשבוע תסדרי אותה ויהי מה?
אולי אפילו כבר התחלת להזיז דברים ועצרת באמצע כי זה הרגיש פשוט יותר מידי.
יותר מידי עומס, יותר מידי עבודה,
יותר מידי בלאגן ולכלוך ???
וכאילו שזה לא מספיק פתאום דברים בבית נהרסים, מתקלקלים ונשברים בתדירות גבוהה ובאורח פלא.
הילדים לא מפסיקים לריב בניהם,
את עייפה, כאובה, חסרת אנרגיה,
מוצפת ועסוקה כל הזמן בכיבוי שרפות.
ובא לך
פשוט בא לך שידרוג,
קלילות ופשוט אנרגיה חדשה.
בית פנימי משקף את הבית החיצוני ולהפך.
אי בהירות וניקיון פנימי יוצר אי בהירות חיצוני
בדיוק כמו בטבע יש סדר לדברים,
כי הבריאה אוהבת סדר,
אלוהים נמצא בפרטים הקטנים לנו רק נותר לארגן אותם נכון, לקרוא בבירור את הסימנים, לסדר ולנקות.
כמו שאני אוהבת לומר:
שקצת יותר מסודר, מאורגן ונקי בעיינים, קצת יותר מסודר מאורגן ונקי בלב.
אני עדן אמנית-יוצרת, הילרית ואלכימאית
ואני פשוט מאוהבת בבלאגן, כי מתוך הכאוס באה היצירה.
בואי ניצור ביחד,
את ביתך למרחב שאת ראויה ונהנת להיות בו. מרחב היצירה שלך.